<h1>ארחות חיים הלכ' שבועות ונדרים סימן ו'</h1>
<h2>דף ב.</h2>
כתב הרשב"א ז"ל בנדרים אינו צריך הזכרת השם ולא כנוי אלא כל שאמר קונם עלי או דבר זה עלי הרי זה נדר גמור ע"כ.
<h2>דף כ.</h2>
כתב הר"י מקורביל ז"ל אסור לעבור על שבועת בטוי וה"ה על הנדר ועל האיסור שנאמר לא יחל דברו ואמרו ז"ל גמר בלבו להוציא פת חטין והוציא פת סתם אינו אסור אלא בפת חטין בלבד. ואם הנשבע תלמיד חכם מותר ואם עם הארץ הוא צריך שאלה לחכם וה"ה לנדר.
<h2>דף פו:</h2>
כתב הר"ם במז"ל אחד הנודר מפי עצמו או שהדירו חבירו וענה אמן או דבר שהוא קבלת (נדרים) [דברים] אסור ואין הנודר נאסר עד שיוציא בשפתיו ויהיה פיו ולבו שוין אבל המתכוין לנדור בנזיר ונדר בקרבן או שנתכוין לנדוד תאנים ונדר ענבים הרי זה מותר בשניהם ואין כאן נדר. הנודר על דעת אחרים כנשבע על דעת אחרים.
